הנעה לפעולה
הקשבנו לפודקאסט המעולה של ערן פחמן (Ear catcher) שאירח שניים מהבעלים של משרד הפרסום ארבעים ושתיים, ונהנינו מכל רגע!
הם דיברו על מיתוסים שחייבים להיעלם, לקוחות, משרדי פרסום, סושיאל וכמובן- קריאייטיב, קריאייטיב וגם קריאייטיב.
אז חוץ מזה שצחקנו, נהנינו והקשבנו בריכוז רב, גם החכמנו.
המשרד הוא בבעלות זוג דתי-חרדי שהקים את המשרד מאפס וצירף לפני מספר שנים עובד לשעבר ממקאן, דתי גם כן. שלושתם מתפקדים כמנהלי הקריאייטיב, שלכל אחד יש את המילה האחרונה על אחד מהמותגים. הם פועלים קצת שונה מיתר משרדי הפרסום- כולם עושים הכל, פחות מאמינים בגאנטים, ומתמקדים בעיקר בסושיאל, אבל לא רק.
הם מספרים שהפאשן שלהם הוא סושיאל, והם פחות מתחברים לאופליין– למרות שכן חושבים שבעתיד יעשו יותר רדיו וטלוויזיה. כי בינינו, אי אפשר להתפרנס רק מסושיאל.
למשרד כמה לקוחות בולטים מאוד, שכולנו מכירים, לא רק מעולם הסושיאל.
מכירים את הבדיחה על החרדי והסמארטפון? זהו שלא…
הם מספרים שתחילת הדרך הייתה לא פשוטה עבורם. היו הרבה סטיגמות ומיתוסים שהיו צריכים לנפץ בעולם הפרסום והדת, והיה להם חשוב להוכיח לכולם שהם טועים. בסופו של עניין, מה שדחף אותם לפתוח את המשרד לפני 7 שנים, הוא חוסר ההבנה מדוע הקריאייטיב המגזרי הוא פשוט וגרוע, והעולם החילוני הוא זוהר ונוצץ ויש מהלכים מגניבים? כשהם נכנסו למשחק, הכל השתנה.
גם המגזר עצמו השתנה, אומר אור אסולין, אחד מהבעלים. המגזר מחפש עומק, שנינות, חדות, ולא סתם בדיחות דתיות או מגזריות כפי שהרבה חושבים (גם פחמן עצמו).
הפודקאסט התחיל כמובן בהצגת הבייבי של המשרד- חסלט. מותג כשר למהדרין עם בעלים חרד"לים שמוכרים ירקות מרוססים ללא חשש תולעים. נשמע משעמם? תחשבו שוב.
המותג מציג סושיאל מרענן, צעיר, הומוריסטי, שיודע לצחוק על עצמו, לא מפחד להתייחס למחירים הגבוהים ביחס למתחרים, ולא מפחד לענות להייטרים בתגובות. כל זה תוך כדי שמירה על הערכים שהמותג רוצה לשמור עליהם- טריות, ניקיון, כשרות ברמה גבוהה, איכות ברמה גבוהה, ללא חרקים.
מפתיע שהלקוחות חרדים אבל זורמים, נכון? זהו, שלא.
הלקוחות אומנם חרד"לים, מבוגרים, חקלאים ולא כל כך מבינים בסושיאל, אבל הם לגמרי סומכים על המשרד, והתוצאות מדהימות. זה אולי אחד מניפוצי המיתוס הגדולים בעולם הפרסום, ביחד עם זה שגם המשרד המפרסם אותם- דתי מגזרי בעצמו.
אוקיי, ומה עוד?
כשסיימו לדבר על חסלט, עברו ליתר הלקוחות, שהתבררו כלא פחות מעולים בסושיאל. כל אחד בתחומו. יש רשת מסעדות מוכרת, מוצרי צריכה בסיסיים, יינות, ואפילו עמותות ולקוחות 'כבדים' יותר. איך זה מסתדר אחד עם השני? הו!
טוכפלד ואסולין, שניים מהבעלים של המשרד עלו על הנוסחה המנצחת. הם סיפרו שלכל לקוח אופי אחר והתאמות שונות שהם עושים כמובן, והם יודעים לעשות את ההתאמות שצריך לפי ערכי המותג וערכי המשרד, בשילוב.
המשרד הצליח לבנות לעצמו שפה שייחודית רק לו, שכשרואים את הפוסטים שלהם, ישר מזהים של מי הוא.
בואו נדבר על אסטרטגיה וקריאייטיב
הם מדברים על אחד מהמותגים שלהם שהסטריאוטיפ עליו הוא ש "הוא מתאים לצ'אחלות מראשון לציון", ומעלים את זה שבעצם, פרסום זה גם סטריאוטיפים. ככה מטרגטים אנשים וככה מטרגטים לקוחות. זו לא מילה גסה, וחשוב להכיר את הלקוח שלך לפני שאתה מטרגט אותו, כי ככה תגיע למי שצריך.
פרסום מוצלח הוא פרסום שלא מפחד מלהגיד את האמת, גם את היתרונות אבל גם את החסרונות, כי אף מותג לא מושלם ואף מוצר לא מושלם, גם אם זה נורא טעים או החסה נורא נקייה במקרה של חסלט היא בסוף יקרה, ובמקום שיתלוננו על זה בתגובות הם מעדיפים לשים את זה בפרונט, כי כששמים משהו בפרונט, אי אפשר לצחוק עליו.
הם גם מאמינים ביצירת ערך לזמן רב למותג, לדוגמא מותג השוואת רכבים שנשמע משעמם ובנאלי, הם בנו את המותג כהומוריסטי ונותן ערך מוסף של טיפים ועצות במשך שנה שלמה. רק לאחר השנה הזאת, החלו להעלות קמפיינים שהתפוצצו, רק בגלל שכבר הכירו אותם, וידעו מי הם. זה לא דבר שכל לקוח היה מסכים לעשות.
בסופו של דבר, ככה הופכים לקוח למותג מזוהה, עם ערכים ושפה וייחודיות שיש רק לו. כזה שמדפדפים בפייסבוק וקוראים פוסט כלשהו, ובלי לראות של מי הוא, ישר קופץ לראש השם.
אבל אל תטעו, זה לא כזה קל כמו שזה נשמע.
כשהתחילו לשאול מי הקופירייטר בחסלט הם נבהלו ולקחו צעד אחורה, הם לא הסכימו לשתף כי האמינו שהם נמצאים בתוך דמות, והשוו עצמם לפשוטע. יש את בר, ויש את הפשוטע. כשהם מנהלים את הסושיאל לחסלט לדוגמא, הם בדמות. זה לא רלוונטי מי הקופירייטר כי לא על זה צריך לשים את הדגש, צריך לזכור שיש לקוח והוא החשוב כאן.
הם מספרים על עצמם שהם הרבה יותר סאחים מאיך שהם נראים, הם מגיעים עם מצגות מסודרות וטבלאות אקסל מפורטות, אבל ביום יום עם רוב המותגים הם לא עובדים עם גאנטים, כי לא מאמינים שזה מה שעובד. הם מאמינים בהרבה RTM והרבה לקרוא את השפה ברשתות החברתיות, ולהעלות תכנים לפי הלך הרוח הכללי בחוץ. ואת האמת? שהם לגמרי צודקים, הבעיה היא שלא כל הלקוחות חושבים ככה.
אז בואו נסכם
אז מה היה לנו כאן? מיתוסים שחייבים להיעלם, דת, סושיאל, קריאייטיב ולקוחות, ואיך כל זה מתערבב ביחד.
תאמינו לנו, כשמערבבים דברים טובים ביחד, יוצא אחלה (ח)סלט. (הבנתם מה עשינו כאן?)
אנחנו לוקחים מהפודקאסט הזה שיעור- אסור אף פעם לוותר על הערכים שלך כמשרד, וביחד עם לקוחות זורמים ומאפשרים, אפשר להגיע ל T.O.M של כל בן אדם בארץ, גם אם אתה מותג ירקות דתי- חרדי, שעולה קצת יותר מהרגיל, ואין לך אפילו פלאפון עם אינטרנט.